סוכן אישי יכול לחפש בשבילי ספרים, לזכור שוברים ולעבוד עם המערכות שלי. את Hermes אני מריץ על השרת שלי, ואני בוחר למה לחבר אותו במקום למסור את כל החיבורים לשירות של חברה אחרת.
אם אני בונה אפליקציה מלאה לניהול תהליך, אני צריך לפתח תמיכה גם במקרי הקצה שלו. כשאני מתבסס על כלים ידניים קיימים, אני יכול לחסוך את רוב העבודה החוזרת ולהשאיר את החריגים לטיפול ידני, בלי שכל מקרה כזה ידרוש עוד פיתוח.
אני נתקע לפעמים בתכנון האוטומציה עוד לפני שבדקתי אם התהליך בכלל עובד. אז אני מתחיל עם הזנה ידנית, לומד ממקרים אמיתיים, וכשיש סוכן בתהליך, שומר את המשוב כדי שיעזור גם בריצה הבאה.
נתתי הרצאה להורים ולילדים שלהם על טכנולוגיה בבית, בלי שום ידע טכני נדרש: איך לפטופ ישן שיושב במגירה יכול להפוך לבית חכם, לסוף של הקלסרים, ולסוכן AI משפחתי, הכל כמעט בחינם.
שאלות ותשובות קצרות למי שרוצה להתחיל להרים שרת ביתי או Home Assistant בפעם הראשונה, בלי להעמיק: איזה חומרה לוקחים, האם Home Assistant צריך מכונה נפרדת, איך מתחברים ואיך חושפים הכל לאינטרנט בלי לוותר על אבטחה.
Windows מגיע עם מערכת בקרת הורים מובנית וחינמית בשם Family Safety, שמאפשרת להגביל זמן מסך ואפליקציות במחשב של הילדים, ולאשר בקשות להארכת זמן מהטלפון. תהליך ההגדרה מתפצל להמון שלבים קטנים ונעצר בכל אחד מהם, אז הנה כל השלבים לפי הסדר.
הצד הטכני של אוטומציה אף פעם לא היה האתגר. מה שקובע אם היא תיתפס בארגון הוא ההטמעה: להשתלב בתהליך הקיים, לפתור שלב כואב אחד בכל פעם, ולבנות אמון. שתי דוגמאות מהשטח.
קיבלתי כמה שאלות חוזרות על בוט הווטסאפ שאני מריץ אצלי: באיזו ספרייה אני משתמש, למה הקמתי לזה מספר נפרד, והאם אני אוסף איתו היסטוריית שיחות מקבוצות. אז הנה התשובות.
במקום לבקש מAI לכתוב סקריפט שעלול להזות ולהישבר, אני נותן לו לבנות workflow בn8n דרך MCP. הAI רק מתזמר חיבורים מוכנים, והתוצאה תהליכים דטרמיניסטיים שאפשר לתעד ולנטר.